דליפת שתן מעורבת

דליפת שתן המערבת שני מרכיבים של דליפת שתן דליפת שתן במאמץ ודליפת שתן מדחיפות (ראה פרוט כנ"ל). בד"כ מקובל במקרים אלו להתחיל בטיפול תרופתי במרכיב של דליפת השתן מדחיפות, ורק אם אין שיפור קליני, מוצעות אופציות טיפול בדליפת השתן במאמץ, הכוללות גם אופציות כירורגיות.

דליפת שתן קבועה

דליפת שתן המתרחשת באופן קבוע ללא קשר לפעילות, תחושות או מילוי יתר. זהו אחד המצבים הקשים ביותר של דליפת שתן לא רצונית. מצב זה נגרם מחוסר תפקוד מלא של הסוגר השופכתי (urethral sphincter) או ממצבים של קשר פתולוגי בין מערכת השתן התחתונה לנרתיק (נצור או fistulae). מצבים אלו דורשים אבחון מדויק של הפתולוגיה ובד"כ תיקון ניתוחי מורכב של פיסטולה.

דליפת שתן ממילוי יתר

דליפת שתן המתרחשת במילוי עודף של שלפוחית השתן. מצבים אלו קורים בבעיות עצבוב של שלפוחית השתן (כגון: לאחר פגיעות עמוד שדרה) או במצבים חסימתיים של השלפוחית, בהם השלפוחית לא מתרוקנת (כגון: צניחה של אברי האגן או לאחר ניתוח באגן). מצב זה יכול להתרחש גם לאחר לידה, כאשר ישנה פגיעה עצבית חולפת לשרירי האגן כתוצאה מאילחוש אפידורלי. דליפה השתן ממילוי יתר מתרחשת ללא התראה, ובד"כ הנשים לא יחושו ששלפוחית השתן מלאה ולא מתרוקנת. טיפולים בדליפת שתן ממילוי יתר כוללים ניקוז השלפוחית באמצעות קטטר זמני או קבוע. יש לאבחן את הסיבה לחוסר ההתרוקנות ולטפל בסיבה. במקרים של הפרעות בהשתנה לאחר לידה יש לדאוג לניקוז השלפוחית למספר ימים, ואז לבצע ניסיון השתנה על מנת להחליט אם ניתן להיגמל מהקטטר.

דילוג לתוכן